ויזת נווד דיגיטלי לפורטוגל – כל מה שצריך בשביל להתכונן

לפני הכל, מה זה בכלל ויזת נווד דיגיטלי?

מכיוון שמגיפת הקורונה אילצה מיליוני אנשים לעבוד מרחוק, מדינות שונות ראו בכך הזדמנות למשוך את העובדים, שעם הזמן חלקם הפכו לנוודים דיגיטליים, לחיות במדינתם. ובזה אחר זה החלו המדינות שראו את הפוטנציאל של הנוודים הדיגיטליים, ליצור ויזה שמותאמות במיוחד עבורם. ישנן כיום למעלה מ-40 ויזות נוודים דיגיטלים שונות שתוכל להגיש בקשה להן, אבל זו שבאמת כדאי לכם להכיר היא ויזת נווד דיגיטלי לפורטוגל!

ויזת נווד דיגיטלי היא אשרה לטווח ארוך או אישור שהייה זמני למי שמרוויח הכנסה מעבודה מרחוק.
בדרך כלל, אשרות אלו ניתנות לתקופה בין שנה לשנתיים, אך ניתן להאריך אותן לפרק זמן ארוך יותר.

למספר ויזות נוודים דיגיטליים יש באופן רשמי שם אחר, הן עשויות להיקרא “ויזת פרילנסר”, “ויזה לעצמאי” או “ויזת נוודים”.

ויזת הנוודים הדיגיטלית מאפשרת לכם לשהות לטווח ארוך בחלק ממדינות אירופה, והיא קלה יחסית להשגה. ליתר דיוק, לא מדובר בוויזה במובן המוחלט של המילה, אלא בתוכנית לקבלת אישור שהייה במדינות אלו. 

תוכניות כאלה בדרך כלל מתאימות ביותר לעובדים מרחוק או עובדי הייטק שהיקף המשרה הוא בדרך כלל דרך מחשב ויכולים להרשות לעצמם לעבוד תמורת משכורת מכובדת.

מדינות רבות מקוות למשוך מומחים מוסמכים בדרך זו. אבל, לקבלת ויזת נוודים אין צורך לעבוד בהייטק, מספיק שהעבודה שלכם מתבצעת מרחוק או קשורה לתחום טכנולוגי דיגיטלי כלשהו, טכנולוגיה זו יכולה להיות פשוט מחשב נייד המחובר לאינטרנט. בדרך כלל, הדרישה העיקרית לוויזת נוודים דיגיטלית היא הוכחה לרמת הכנסה מסוימת שהמבקש מקבל באופן עקבי מחו”ל.

איך התחילו לדבר על נוודים דיגיטלים?

הראשונים שהשתמשו במונח “נווד דיגיטלי” היו טצוגיו מקימוטו ודוד מנרס בספר שיצא לאור ב-1997. המחברים חזו שהתפתחות הטכנולוגיה תפתח הזדמנויות חדשות לאנשים, אך גם תאלץ אותם לבחור: “המאה ה-21 תביא שוב לחיים דילמה שלא הייתה רלוונטית כבר 10,000 שנה, והאדם יחזור לענות על השאלה איזה תדמית חיים קרובה אליו יותר, נוודות או התיישבות”.

ככלל, כאשר מדברים על נוודים דיגיטליים מתכוונים למומחי הייטק,  אך רשימת המקצועות המאפשרים לנהל אורח חיים נוודים במובן המודרני היא הרבה יותר רחבה: משווקים דיגיטליים, מומחי מדיה חברתית, קופירייטרים, מעצבים גרפיים, כמו גם מורים, פסיכולוגים ועורכי דין המלמדים קורסים מקוונים או מייעצים דרך האינטרנט. 

עם התפתחות האינטרנט המהיר, התפיסה של אנשים לגבי הדרך בה הם חיים ועובדים החלה להשתנות בהדרגה. לפיכך, פרילנסרים צעירים ואמיצים מאירופה ואמריקה היו הראשונים לקחת את המחשבים הניידים שלהם מעבר לים. עם זאת, אם לפני 2020 רק אנשים בודדים החליטו לנקוט בצעדים כאלה, הרי שבמהלך המגיפה ואחריה, הגירה של מומחים הפכה לתופעה המונית שממשלות של מדינות שונות צריכות להתחשב בה.

אם הנוודים הדיגיטליים הראשונים בחרו בעיקר אתרי נופש של גן עדן על החוף, היום יש לנוודים קצת פחות רומנטיקה וקצת יותר פרקטיות. באופן מסורתי, הקריטריונים לבחירת מדינה כוללים את האקלים (לא בהכרח חם, לכל אחד יש העדפות משלו), זמינות האינטרנט המהיר, יוקר המחיה, עלות השכירות, נוכחות או היעדרו של מחסום שפה, רמת בתי הספר וגנים (אם הנוודים כבר הקימו משפחה). זה גם משנה עד כמה מדינה מסוימת מסבירת פנים לזרים ואילו אפשרויות המדינה מספקת לנווד כדי לקבל מעמד חוקי.

המדינה הראשונה אשר השיקה את ויזת נווד דיגיטלי הראשונה הייתה מדינת אסטוניה בשנת 2020.
זה היה בשיא מגיפת הקורונה ומשבר התיירות העולמי.

כיום ניתנים ויזת נוודים דיגיטלים ביותר מ-30 מדינות, כמו פורטוגל, ספרד, יוון, קפריסין, קרואטיה, צ’כיה, איחוד האמירויות הערביות, תאילנד, קוסטה ריקה ועוד. מדינות רבות מעוניינות למשוך נוודים דיגיטליים מכיוון שהם אינם מתחרים על מקומות עבודה של אזרחי המדינה, אך במקביל מוציאים כסף באופן אקטיבי, ובכך תומכים בכלכלה המקומית.